להיות הורה בתקופה הנוכחית זה אתגר לא פשוט. לצד הקידמה וההתפתחות בכל תחומי החיים, ולרבות בפסיכולוגיה ובהבנת העולם הרגשי של הילדים, הורים רבים מוצאים את עצמם בודקים ובוחנים שוב ושוב האם הם הורים טובים. האם הם עושים את הדברים נכון- מחנכים נכון, מציבים גבולות נכון, מאפשרים במידה הנכונה ועוד... הבחינה הזאת יכולה להיות חלק מתהליך הדרכת הורים מקצועית, או באופן עצמוני.
מצד אחד, ההתבוננות על ההורות שלנו היא חשובה. היא מאפשרת לנו להיות מודעים להתנהגויות שלנו ובהמשך גם אולי למחשבות ולרגשות שלנו שהובילו אותנו להתנהגות זאת. אנחנו יכולים לבחון האם זאת התנהגות שמסייעת לנו לחנך את הילדים או שאנחנו צריכים לחשוב על דרך לשנות אותה. אנחנו יכולים להתבונן על מה שחשבנו כשהחלטנו לפעול בדרך מסוימת, והאם המחשבה הזאת מסייעת או לא. אנחנו יכולים להתבונן על מה שהרגשנו באותו הרגע ולהבין האם פעלנו מתוך שיקול דעת, או מתוך תגובה אמוציונאלית.
מצד שני, חשוב לשמור על איזון בתוך ההתבוננות והביקורת העצמית שלנו. אם הביקורת העצמית שלנו תהיה גבוהה מדי, אז אנחנו בעצם נפגע גם בעצמנו וגם בילדים שלנו. ביקורת עצמית גבוהה עלולה לגרום לנו לחוש לא מועילים, חסרי אונים, לחוש אכזבה עמוקה ותחושת ייאוש. כל אלה לרוב רק גורמים להצפה רגשית שתגרום לנו לתפקד פחות טוב וכמובן להרגיש הרבה פחות טוב.
אז איך אפשר למצוא את האיזון בין התבוננות בהורות וחשיבה ביקורתית
לבין קבלה שלנו את ההורות שלנו?
חמלה- בואו קודם כל נהיה בחמלה כלפי עצמנו. אנחנו לא צריכים להיות מושלמים, אנחנו בני אדם. גם אנחנו עוברים רגעים מאתגרים בהם קשה לנו להתנהג בדיוק כפי שאנחנו רוצים או יודעים. ולפעמים אנחנו גם מתנהגים בדרך מסוימת כי אנחנו לא יודעים מה נכון. הלב שלנו כהורים נמצא במקום הנכון. אנחנו רוצים להיטיב עם הילד שלנו. צריך לזכור את זה, לפרגן לעצמנו על כל מה שאנחנו כן מצליחים לעשות ולחמול לעצמנו על הרגעים בהם אנחנו לא מצליחים.
מילוי מצברים- לפעמים צריך רגע כדי לחשוב על מה ממלא לנו את המצברים. מה מסייע לנו לרומם את מצב הרוח שלנו, או להרגיע את הדאגות והחששות היום יומיות. בעיני הכי חשוב למצוא את הדברים הקטנים, שאפשר להצליח להתפנות אליהם במהלך היום. אם זה שיר מסוים שעוזר לכם ומרגש אתכם, אולי מדיטציה קצרה של שלוש – ארבע דקות, אולי מערכון קצר, או שיחת טלפון עם אדם אהוב. יש שלל דברים שיכולים לסייע לנו וברגע שאנחנו מזהים אותם, הם הופכים להיות עוגנים במהלך היום יום שלנו.
להסתכל על הדרך- לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלשנות ולתקן. מוצאים עוד ועוד דברים שאנחנו רוצים להפוך למוצלחים יותר, טובים יותר. העיסוק הזה מובן. הוא טבעי ואף מקדם אותנו ואת הילדים שלנו. אבל לצידו, חשוב מאד לעשות עצירה רגעית ולבדוק מה השתנה לטובה בזכות משהו שעשינו. ההתבוננות על הדרך ועל מה שהשגנו היא חשובה לא פחות מהניסיון להשיג ולשפר תפקוד נוסף אצלנו או אצל ילדינו. היא מעניקה לנו תחושת ביטחון, רוגע פנימי, הכרת תודה ותחושת מסוגלות.
להנות מהרגעים הקטנים- לא תמיד אנחנו מצליחים להנות מהרגעים הקטנים של חיבוק אוהב, בילוי משותף, אפילו זמן משותף בו אנו צופים יחדיו בטלוויזיה, או מרכיבים פאזל. בעזרת מחשבה מודעת ומכוונת אל עבר הרגעים הכל כך משמעותיים הללו, אנחנו יכולים להפוך להיות יותר נוכחים בהם. הנוכחות ברגע מסייעת לנו להרגיש משמעותיים, מאושרים ולחוש ברי מזל.
